1. Focus on doing one thing great (MVP) - Wave was a classic engineering-driven product, full of features and things it can do. One of the most dangerous, silent killers of many startups is developing product features just because you can, or just because it's easy for the engineers ("lets do it - it will only take 1 day to develop"). Each specific feature seems benign on its own, but when cobbled together, cancer starts to spread in a few forms:
* The product becomes less "crisp" - the biggest challenge you're going to have as an entrepreneur is in selling a crisp product story to a very clear buyer. By layering more 'just-because-we-can' features onto your product, you are going to lose the crispiness of what's that single thing that your product does better than anyone else in the world.
* Maintenance becomes a nightmare - those little harmless features you add might cost very little now, but are going to cost you dearly in the future as you scale. They cost is customer support, in code complexity, in multiplying future QA efforts, etc, etc.
So my tip would be to think about "just-because-we-can" features as if they were a cancer you should avoid developing at any cost. And if you slipped and developed one - don't hesitate to kill it and reduce your feature set. Google Wave tried to do too many things, and lost its product crsipyness in the process.
2. Don't think of your product as an X-killer - When Wave was launched it was hyped to death as the email-killer. The Googlers who developed Wave kept saying how outdated email was, and how it was not designed for the current world we live in and how Wave would replace all that. Wave didn't stand a chance as an email-killer. But I think it could have been a great team collaboration tool within companies. Problem is - that probably didn't seem like an exciting, big enough goal to take on and so it was positioned as an email-killer.
Focusing on being the killer of something is almost surely going to distract you and take down the wrong product roadmap. All the "Google killer" search engines, or "Facebook killer" social networks, are much more likely to be killed themselves than even scratch those they're after.
3. Avoid big bang, hyped launches - I might be wrong on this - just my personal 2c... please take with a grain of salt. I'm allergic to hyped up product launches - I think they are extremely dangerous for startups. A hyped launch usually has minimal long-term value -- it's like a Digg storm hitting your site and leaving immediately -- yet it sets unrealistic expectations for users, employees and investors alike. A hyped launch is almost guaranteed to follow with a big disappointing drop to a more realistic attention level, which can be devastating for a startup. My personal 2c:
* If you can void hype - avoid it like the plague. Just focus on, and celebrate, smaller wins - WoW or MoM growth on your core important metrics. It's a longer road, but a much healthier and more sustainable one.
* If hype hit you - get in the bunker and IGNORE it. Tell everyone involved in the company - employees, investors, etc - to enjoy the day of hype for 2 minutes, and then get back to work and ignore it. Ignore it in the reports. Ignore it in any way you can. If you start believing the hype - you are likely on route to being doomed.
4. Lastly, and very importantly - You can beat Google at your game! -Google does a lot of things right but they're not beyond competition or failure. As a startup it may seem like they have all the advantages over you - money, lots of smart engineers, brand, etc, etc. But believe me - if you apply some 'Moneyball thinking' (highly recommend every entrepreneur read this book) - you'll realize that as a startup you have so much unfair advantage against the BigCo's of the world that it's not even funny. Namely - you can afford to start working on much smaller, crisper bites which are too small for a BigCo to be interested in, but be the best at them in the world.
יחסים בין נשים
אנשים רבים, גם גברים וגם נשים, מאמינים שאין חברות אמת בין נשים, שהקשרים בין נשים מבוססים על ביקורת, תחרות, קנאה, תככים.
מה מקורו של המיתוס הזה, שנשים לא באמת מסתדרות יחד?
והאם זה רק מיתוס? הרי בדרך כלל יש איזה גרעין של אמת גם בדיעות קדומות.
למה קשה לנשים רבות כל כך לסמוך האחת על השניה?
סיבה אחת היא היחסים של נשים עם האמהות שלהן.
אמא היא הדמות הנשית המשמעותית הראשונה בחייו של כל אדם, וטיב היחסים איתה קובע את עמדתו של האדם לגבי נשים ונשיות.
עבור נשים רבות היחסים עם אימן מבוססים על ביקורת ותחרות.
אמא שמבקרת את בתה ללא הרף, יוצרת אישה שמאמינה שכך הן כל הנשים, כי אמה היא המודל לנשיות מבחינתה.
אותה אישה תחשוש מדעתן של נשים אחרות עליה, ותהיה בטוחה שהן לא מפרגנות לה – אם זו חמותה, חברתה לעבודה או השכנה ממול.
אישה בת מזל שגדלה עם אמא שלהרגשתה היא יכלה לסמוך עליה, תשליך את החוויה הזו על נשים אחרות שהיא פוגשת במשך חייה.
בנסיון החיים שלה זה לגמרי אפשרי לתת אמון בנשים ולחוות לידן נינוחות ועוצמה.
סיבה שנייה לכך שנשים חוששות מחברתן של נשים אחרות, היא העובדה שמגיל צעיר מאוד אנחנו מחונכות להתחרות בינינו על תשומת הלב הגברית. אנחנו מחונכות להאמין שאותה תשומת לב גברית היא מקור הכוח הטוב ביותר שלנו, ושכדאי לנו להלחם עליה בכל דרך.
הדרך הנפוצה לקבל את אותה תשומת לב היא שימוש במיניות שלנו – התחנחנות, פלרטטנות, נסיון למצוא חן, "להיראות טוב"... נשים מוצאות את עצמן מתחרות עם אחרות מי מהן יותר מושכת, יותר טובה, חכמה, מקסימה ונאהבת, מי מהן "תיבחר" על ידי הגבר.
ההתנהגות הזו היא ברובה אוטומטית ולא מודעת, אבל גוררת מצב בו נשים לא יכולות באמת לפרגן זו לזו.
צריך להבין שאותה תחרות על תשומת לב גברית לא קשורה רק בכך שאישה באמת מחפשת בן זוג ורוצה להתבלט מעל כל חברותיה.
התחרות הזו מוטבעת עמוק ויכולה להופיע בכל רובד, גם בין נשים שנמצאות כבר בזוגיות, גם ביחסים בתוך המשפחה.
זה קורה בין אחיות שנלחמות על תשומת הלב של אבא, בין אמהות ובנות, ואפילו ביחסי חמות וכלה – כל עוד הן נאבקות על מי יותר חשובה בעיני הבעל/הבן/האבא, הן מתכסחות ביניהן... אך אם הן מצליחות לעבור דרך המשוכה הזו ולראות מולן אישה שיש לה הרבה מהמשותף איתה, היחסים הופכים תומכים וטובים יותר בהרבה.
מפגשי נשים יוצרים מקום בו אנחנו יכולות לנוח מהנסיונות להרשים ולמשוך תשומת לב גברית. אחד היתרונות של מפגש בו נוכחות רק נשים, הוא ששם יש לנו הזדמנות להניח את הצורך להרשים ולהלחם על מקומנו, ומתוך כך נוצרת אחווה אמיתית, נינוחות.
כשנשים מצליחות לראות זו את זו "בגובה הרחם", ולא רק כיריבה בתחרות על תשומת לב ואהבה, הרבה מתח ומסיכות נושרים מאיתנו, ותחושה של חופש וקירבה מתאפשרת ביתר קלות.
מה מקורו של המיתוס הזה, שנשים לא באמת מסתדרות יחד?
והאם זה רק מיתוס? הרי בדרך כלל יש איזה גרעין של אמת גם בדיעות קדומות.
למה קשה לנשים רבות כל כך לסמוך האחת על השניה?
סיבה אחת היא היחסים של נשים עם האמהות שלהן.
אמא היא הדמות הנשית המשמעותית הראשונה בחייו של כל אדם, וטיב היחסים איתה קובע את עמדתו של האדם לגבי נשים ונשיות.
עבור נשים רבות היחסים עם אימן מבוססים על ביקורת ותחרות.
אמא שמבקרת את בתה ללא הרף, יוצרת אישה שמאמינה שכך הן כל הנשים, כי אמה היא המודל לנשיות מבחינתה.
אותה אישה תחשוש מדעתן של נשים אחרות עליה, ותהיה בטוחה שהן לא מפרגנות לה – אם זו חמותה, חברתה לעבודה או השכנה ממול.
אישה בת מזל שגדלה עם אמא שלהרגשתה היא יכלה לסמוך עליה, תשליך את החוויה הזו על נשים אחרות שהיא פוגשת במשך חייה.
בנסיון החיים שלה זה לגמרי אפשרי לתת אמון בנשים ולחוות לידן נינוחות ועוצמה.
סיבה שנייה לכך שנשים חוששות מחברתן של נשים אחרות, היא העובדה שמגיל צעיר מאוד אנחנו מחונכות להתחרות בינינו על תשומת הלב הגברית. אנחנו מחונכות להאמין שאותה תשומת לב גברית היא מקור הכוח הטוב ביותר שלנו, ושכדאי לנו להלחם עליה בכל דרך.
הדרך הנפוצה לקבל את אותה תשומת לב היא שימוש במיניות שלנו – התחנחנות, פלרטטנות, נסיון למצוא חן, "להיראות טוב"... נשים מוצאות את עצמן מתחרות עם אחרות מי מהן יותר מושכת, יותר טובה, חכמה, מקסימה ונאהבת, מי מהן "תיבחר" על ידי הגבר.
ההתנהגות הזו היא ברובה אוטומטית ולא מודעת, אבל גוררת מצב בו נשים לא יכולות באמת לפרגן זו לזו.
צריך להבין שאותה תחרות על תשומת לב גברית לא קשורה רק בכך שאישה באמת מחפשת בן זוג ורוצה להתבלט מעל כל חברותיה.
התחרות הזו מוטבעת עמוק ויכולה להופיע בכל רובד, גם בין נשים שנמצאות כבר בזוגיות, גם ביחסים בתוך המשפחה.
זה קורה בין אחיות שנלחמות על תשומת הלב של אבא, בין אמהות ובנות, ואפילו ביחסי חמות וכלה – כל עוד הן נאבקות על מי יותר חשובה בעיני הבעל/הבן/האבא, הן מתכסחות ביניהן... אך אם הן מצליחות לעבור דרך המשוכה הזו ולראות מולן אישה שיש לה הרבה מהמשותף איתה, היחסים הופכים תומכים וטובים יותר בהרבה.
מפגשי נשים יוצרים מקום בו אנחנו יכולות לנוח מהנסיונות להרשים ולמשוך תשומת לב גברית. אחד היתרונות של מפגש בו נוכחות רק נשים, הוא ששם יש לנו הזדמנות להניח את הצורך להרשים ולהלחם על מקומנו, ומתוך כך נוצרת אחווה אמיתית, נינוחות.
כשנשים מצליחות לראות זו את זו "בגובה הרחם", ולא רק כיריבה בתחרות על תשומת לב ואהבה, הרבה מתח ומסיכות נושרים מאיתנו, ותחושה של חופש וקירבה מתאפשרת ביתר קלות.
private hell
In the long parade of reprehensible Nazis, inveterate potty-mouths, and flag burners in First Amendment history, Fred Phelps and his hate-bot family may now take their place at the front of the line. Last week the Supreme Court reluctantly handed the miscreant Phelps family a victory, finding that vicious protests are protected speech, even when they take place at the private funeral of a private individual.
testing
Software testing is an investigation conducted to provide stakeholders with information about the quality of the product or service under test.[1] Software testing also provides an objective, independent view of the software to allow the business to appreciate and understand the risks of software implementation. Test techniques include, but are not limited to, the process of executing a program or application with the intent of finding software bugs.
Software testing can also be stated as the process of validating and verifying that a software program/application/product:
1. meets the business and technical requirements that guided its design and development;
2. works as expected; and
3. can be implemented with the same characteristics.
Software testing, depending on the testing method employed, can be implemented at any time in the development process. However, most of the test effort occurs after the requirements have been defined and the coding process has been completed. As such, the methodology of the test is governed by the software development methodology adopted.
Different software development models will focus the test effort at different points in the development process. Newer development models, such as Agile, often employ test driven development and place an increased portion of the testing in the hands of the developer, before it reaches a formal team of testers. In a more traditional model, most of the test execution occurs after the requirements have been defined and the coding process has been completed.
Software testing can also be stated as the process of validating and verifying that a software program/application/product:
1. meets the business and technical requirements that guided its design and development;
2. works as expected; and
3. can be implemented with the same characteristics.
Software testing, depending on the testing method employed, can be implemented at any time in the development process. However, most of the test effort occurs after the requirements have been defined and the coding process has been completed. As such, the methodology of the test is governed by the software development methodology adopted.
Different software development models will focus the test effort at different points in the development process. Newer development models, such as Agile, often employ test driven development and place an increased portion of the testing in the hands of the developer, before it reaches a formal team of testers. In a more traditional model, most of the test execution occurs after the requirements have been defined and the coding process has been completed.
Balkan Beat Box
Balkan Beat Box is an Israeli musical group founded by ex-Gogol Bordello member Tamir Muskat, Ori Kaplan of Firewater and Big Lazy, and Tomer Yosef (MC, vocals, perc, sampler unit). As a musical project they often cooperate with a host of other musicians both in the studio as well as live. Their current live crew consist of Tomer Yosef, Ben Hendler, Itamar Ziegler, Eyal Talmudi, Uri Kinrot, Jeremiah Lockwood, and Peter Hess. Amongst their other collaborators are Victoria Hanna, the Bulgarian Chicks, and gnawa player Hassan Ben Jaffar.
Contents
[hide]
* 1 History
* 2 Band members
* 3 Discography
* 4 References
* 5 External links
[edit] History
Co-founders Ori Kaplan and Tamir Muskat both met in Brooklyn, New York as teenagers. Both had grown up with music and Kaplan had been a klezmer clarinetist, while Muskat was a drummer in a punk band. They began playing together and had trouble finding a style that they felt represented themselves, so they decided to create one. They established their own unique sound by fusing the musical styles of Mediterranean and Balkan traditions with hip-hop and dancehall beats [1]. The group was extremely influenced by Jamaican dub, another influence visible in their hybrid musical form. Balkan Beat Box’s goal was to take ancient and traditional musical traditions and fuse those with hip-hop in order to create a new mix of musical styles out of the traditional world music context that would appeal to listeners in a club or a dancehall[2]. As children, they had felt that traditional music was outdated and felt as though it did not adequately reflect their experiences of the growing world culture, so hoped to bring new relevance to these old traditional musical forms[3]. They also hoped to encourage and foster peace between citizens around the world by combining traditional music from various areas in the world, hoping that by doing this they can create peace, and believe in the elimination of political borders.
Balkan Beat Box’s first album (released in 2005) and their 2007 follow-up, entitled Nu Med, both received global acclaim. While their first, self-titled album focused more on Mediterranean sounds, their new album included Arabic and Spanish influences. The song Bulgarian Chicks off their first album has already become popular in clubs and dancehalls, proving that the music scene is ready to embrace diverse and hybrid musical forms[4].
As of December 2006, Tomer Yosef was considered a core member of the group and is now represented this way in the Balkan Beat Box logo and press photos.
They cite Boban Marković, Rachid Taha, Fanfare Ciocarlia, Manu Chao, and Charlie Parker amongst their musical influences.
Contents
[hide]
* 1 History
* 2 Band members
* 3 Discography
* 4 References
* 5 External links
[edit] History
Co-founders Ori Kaplan and Tamir Muskat both met in Brooklyn, New York as teenagers. Both had grown up with music and Kaplan had been a klezmer clarinetist, while Muskat was a drummer in a punk band. They began playing together and had trouble finding a style that they felt represented themselves, so they decided to create one. They established their own unique sound by fusing the musical styles of Mediterranean and Balkan traditions with hip-hop and dancehall beats [1]. The group was extremely influenced by Jamaican dub, another influence visible in their hybrid musical form. Balkan Beat Box’s goal was to take ancient and traditional musical traditions and fuse those with hip-hop in order to create a new mix of musical styles out of the traditional world music context that would appeal to listeners in a club or a dancehall[2]. As children, they had felt that traditional music was outdated and felt as though it did not adequately reflect their experiences of the growing world culture, so hoped to bring new relevance to these old traditional musical forms[3]. They also hoped to encourage and foster peace between citizens around the world by combining traditional music from various areas in the world, hoping that by doing this they can create peace, and believe in the elimination of political borders.
Balkan Beat Box’s first album (released in 2005) and their 2007 follow-up, entitled Nu Med, both received global acclaim. While their first, self-titled album focused more on Mediterranean sounds, their new album included Arabic and Spanish influences. The song Bulgarian Chicks off their first album has already become popular in clubs and dancehalls, proving that the music scene is ready to embrace diverse and hybrid musical forms[4].
As of December 2006, Tomer Yosef was considered a core member of the group and is now represented this way in the Balkan Beat Box logo and press photos.
They cite Boban Marković, Rachid Taha, Fanfare Ciocarlia, Manu Chao, and Charlie Parker amongst their musical influences.
eatliz
Press
Posted by Eatliz | No Comments |
“I was seduced by this album upon first listen. The Eatliz madness combine sweet, bitter and sophisticated uconventional performance, who offer us a complex and indefinable pop / rock”
Magic Fire Music magazine [France]
“A musical cocktail of jazz, crossover, alternative, pop, metal and prog rock driven by the unlimited voice of Lee Triffon”
Terrorverlag – Alternative music Webzine [Germany]
Posted by Eatliz | No Comments |
“I was seduced by this album upon first listen. The Eatliz madness combine sweet, bitter and sophisticated uconventional performance, who offer us a complex and indefinable pop / rock”
Magic Fire Music magazine [France]
“A musical cocktail of jazz, crossover, alternative, pop, metal and prog rock driven by the unlimited voice of Lee Triffon”
Terrorverlag – Alternative music Webzine [Germany]
פוסט חדש
מערכת העצבים המרכזית מורכבת משני חלקים: מוח הנמצא בגולגולת , ומוח השדרה הנמצא בתוך חוט השידרה.
מח הדג הטיפוסי קטן ביחס למסת הגוף, בהשוואה לבעלי חוליות אחרים, כאחד חלקי חמש-עשרה מהמוח של יונק או עוף בגודל דומה. אולם ישנם כמה דגים עם מוח יחסית גדול כמו הכרישים, להם מח ביחס מסה דומה לציפור או יונק כיס.
המוח מחולק לכמה אזורים. מצידו הקידמי נימצאות אונות הריח; זוג מבנים המקבל ומפענח גירויים המתקבלים מאזור הנחיריים דרך עצבי הריח. אונות הריח גדולות במיוחד אצל דגים הצדים לפי חוש הריח כמו כריש ושפמנון. מאחוריהן נימצאות שתי אונות הטאלנספלון המקבילות למח המרכזי אצל חולייתנים מפותחים יותר, אצל דגים תפקידן העיקרי הוא הרחה. שני המבנים הללו יחד מכונים המח הקידמי.
דיאנספלון הוא אזור במוח המחבר בין המח הקידמי למוח האמצעי ונימצא מתחת לאונות הראיה. הוא משמש בתפקידים הקשורים בהפרשות הורמונליות ובשמירה על ההומאוסטזה של גוף הדג. מיד מעליו נימצאת בלוטת האצטרובל המשמשת להבחנה באור, שמירה על השעון הביולוגי ושליטת בשינויי צבע של עור הדג.
המוח האמצעי כולל שתי אונות ראיה; אלו גדולות במיוחד אצל דגים הצדים בעזרת הראיה כמו פורל הקשת וציקלידים.
המאטנספלון או המוח האחורי קשור בעיקר בשחיה ובשמירה על שיווי המשקל של הדג. הוא מורכב מאונה אחת ובדרך כלל זהו החלק הגדול ביותר במוח הדג.
גזע המוח הוא החלק האחורי ביותר במוח ושולט בחלק מהשרירים והאיברים בגוף הדג. בדגי הגרם זהו החלק השולט בנשימה ובבקרה על הלחץ האוסמוטי בגוף.
ברוב הדגים אברי החישה מפותחים ביותר. כמעט לכל הדגים הפעילים ביום יש עיניים מפותחות המאפשרות ראיית צבעים טובה לפחות כמו ראייה של בני אדם. לדגים רבים יש גם קולטנים כימיים מיוחדים המאפשרים חישה יוצאת דופן של טעמים וריחות. למרות שיש לדגים אזניים בראש הם בדרך כל אינם שומעים היטב. אולם, לרוב הדגים ישנם קולטנים רגישים בקו הצד של הגוף המאפשרים להם לזהות זרמים ותנודות וכך לחוש בתנועה של בעלי חיים אחרים טורפים וכאלה שעשויים לשמש כטרף. לכמה דגים כמו הכרישים ישנה יכולת לזהות זרמים חשמליים חלשים. אחרים, כמו הצלופח החשמלי, מסוגלים לייצר זרמים חשמליים.
[עריכה] מערכת העיכול
התפתחות הלסתות אצל הדגים איפשרה להם מקורות תזונה מגוונים הכוללים צמחים ובעלי חיים.
בדגים, בדומה לבעלי חוליות אחרים, המזון ניבלע דרך הפה, ונטחן בושט. כאשר המזון מגיע לקיבה הוא ממשיך להתפרק ובמינים רבים של דגים ישנו עיבוד נוסף על ידי כיסונים דמויי אצבעות המפרישים אנזימי עיכול וסופגים חומרי מזון. מן הקיבה נימשך מעי עד לפתח הביב. במעי מסתיים פירוק המזון וספיגתו וחומרי הפסולת ניפלטים דרך הביב. איברים כמו הכבד והלבלב מפרישים אנזימים נוספים וחומרים כימים מאכּלים בזמן שהמזון עובר במערכת העיכול.
[עריכה] מערכת ההפרשה
כמו רוב שוכני המים, הדגים מפרישים פסולת חנקנית ("שתן") בצורת אמוניה. חלק מהפסולת עוברת בדיפוסיה דרך הזימים אל המים שמסביב, והשאר מסונן מהדם דרך הכליות, ומופרש מפתח הביב. בניגוד לרוב היונקים, את הדג משמש פתח שופכה אחד, פתח הביב, שנמצא באזור סנפיר השת, עבור מערכת המין, הפרשות העיכול והפסולת החנקנית.
דגי ים נוטים לאבד מים מגופם בתהליך של אוסמוזה. ולכן כמעט אינם מפרישים "שתן", כלומר פסולת חנקנית נוזלית. הכליות מרכזות את השתן כך שיאבדו כמה שפחות מים מגופם. דגי מים מתוקים, לעומת זאת, צריכים לשמור על המלחים בגופם ולהיפטר מעודפי מים. לכן הכליות אצלם מותאמות להפריש מים בכמויות גדולות עם מעט מאוד מלחים. ישנם דגים המסוגלים לשנות את תפקוד הכליות שלהם, מה שמאפשר להם בין השאר, לעבור בין סביבה של מים מתוקים ומים מלוחים.
[עריכה] התאמת מבנה הדג לשחייה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] מקום הדגים בשרשרת המזון
הדגים הם מקור חשוב של מזון לבני אדם בכל העולם, בין אם נאספו מהטבע, באמצעות דיג ובין אם גודלו בחוות גידול בדומה לבקר או עופות. דיג, גידול דגים באקווריום, וצפייה בדגים באקווריומים ציבוריים נחשבים לפעילויות פנאי נפוצות. לדגים תפקיד חשוב בתרבות האנושית, הם מוצגים בה החל כאלים, וסמלים מיסטיים וכלה בתרבות הפופולרית, בספרים ובסרטים.
[עריכה] אבולוציה
מקום הדגים באבולוצית החולייתנים
מחלקת הדגים עגלי הפה הייתה המחלקה הראשונה של החולייתנים שהתפתחה. היא התפתחה מהמיתרניים. אצל המיתרניים היה מבנה דמוי גיד שהגן על מערכת העצבים המרכזית ובעגלי הוא התפתח לעמוד שידרה.
דגי הגרם התפתחו מעגלי הפה. אצל דגי הגרם הופיעו גולגולת וצלעות. הגולגולת התפתחה עד שכללה לסתות ושיניים ובכך העצמות של דגי הגרם גם סיפקו הגנה וגם הקלו את האכילה. דגי הגרם דחקו את עגלי הפה ממרבית הגומחות האקולוגיות (סביבות הקיום).
בתוך מחלקת דגי הגרם הופיעו דגי הריאות. הריאות שיפרו את יכולת הנשימה של דגים אלה בתוך המים ואצל חלקם הן אפשרו גם נשימה מחוץ למים – למשל בקפיצה מעל מכשול רכב בנחל מתייבש. מחלקת הדו-חיים התפתחה מדגי הריאות והיגרה אל היבשה. הליך ההתפתחות האבולוציוני הזה מונצח במעגל חיי הפרט של בני מחלקה זו. הלרווה שלהם דמוית דג והבוגר נראה כבעלי ארבע רגליים שאליהם משויכת מחלקת הדו-חיים.
מדגי הריאות התפתחו גם אותם דגי גרם שיש להם שלפוחית ציפה. שלפוחית הציפה התפתחה מהריאות ונתנה לאותם דגי גרם יתרון גדול על דגים אחרים. דגי הגרם בעלי שלפוחית הציפה דחקו את הדגים האחרים ממרבית הנישות. התחרות עם בעלי שלפוחית הציפה הפכה את דגי הריאות לדגים נדירים ביותר (מאובנים חיים).
דגי הסחוס התפתחו מדגי הגרם. אצלם, למעט הלסתות והשיניים, השלד הפך לסחוס קל וחזק.
[עריכה] הדג ביהדות
ביהדות ישנם חוקי כשרות האוסרים אכילת מאכלים מסוימים. לפי ההלכה דג מותר לאכילה בתנאי שיש לו סנפיר וקשקשת. דג כשר מותר באכילה גם מבלי לקיים הלכות שחיטה, אלא ניתן להרגו בכל אמצעי ואחר כך לאכלו. בזני דגים מסוימים ישנה בעיה של הימצאות תולעים שאסורות לאכילה, ולכן הם אסורים מבחינה הלכתית. על אף שבשר הדג נחשב פרווה, ההלכה אוסרת לאכול דגים ובשר יחד מפני הסכנה (פסחים עו), ולגבי דגים וחלב יש מחלוקת בין ספרדים שאוסרים לאשכנזים שמתירים.
כמו כן, על פי המסורת היהודית אוכלים בראש השנה ראש של דג על מנת שהשנה "נהיה לראש ולא לזנב", כלומר, שהשנה תהיה טובה ומוצלחת.
[עריכה] הדג בנצרות
בתקופה בה הייתה הנצרות נרדפת על ידי השלטון הרומי, ניצלו הנוצרים את המילה דג ביוונית ΙΧΘΥΣ ichthus או Ichthys כראשי תיבות של Iēsous Christos, Theou Huios, Sōtēr. כלומר ישוע המשיח בן אלוהים מושיע. וכך הפך הדג לסמל נוצרי. חיזוק לנוהג זה היה נס הדגים של ישו.
מח הדג הטיפוסי קטן ביחס למסת הגוף, בהשוואה לבעלי חוליות אחרים, כאחד חלקי חמש-עשרה מהמוח של יונק או עוף בגודל דומה. אולם ישנם כמה דגים עם מוח יחסית גדול כמו הכרישים, להם מח ביחס מסה דומה לציפור או יונק כיס.
המוח מחולק לכמה אזורים. מצידו הקידמי נימצאות אונות הריח; זוג מבנים המקבל ומפענח גירויים המתקבלים מאזור הנחיריים דרך עצבי הריח. אונות הריח גדולות במיוחד אצל דגים הצדים לפי חוש הריח כמו כריש ושפמנון. מאחוריהן נימצאות שתי אונות הטאלנספלון המקבילות למח המרכזי אצל חולייתנים מפותחים יותר, אצל דגים תפקידן העיקרי הוא הרחה. שני המבנים הללו יחד מכונים המח הקידמי.
דיאנספלון הוא אזור במוח המחבר בין המח הקידמי למוח האמצעי ונימצא מתחת לאונות הראיה. הוא משמש בתפקידים הקשורים בהפרשות הורמונליות ובשמירה על ההומאוסטזה של גוף הדג. מיד מעליו נימצאת בלוטת האצטרובל המשמשת להבחנה באור, שמירה על השעון הביולוגי ושליטת בשינויי צבע של עור הדג.
המוח האמצעי כולל שתי אונות ראיה; אלו גדולות במיוחד אצל דגים הצדים בעזרת הראיה כמו פורל הקשת וציקלידים.
המאטנספלון או המוח האחורי קשור בעיקר בשחיה ובשמירה על שיווי המשקל של הדג. הוא מורכב מאונה אחת ובדרך כלל זהו החלק הגדול ביותר במוח הדג.
גזע המוח הוא החלק האחורי ביותר במוח ושולט בחלק מהשרירים והאיברים בגוף הדג. בדגי הגרם זהו החלק השולט בנשימה ובבקרה על הלחץ האוסמוטי בגוף.
ברוב הדגים אברי החישה מפותחים ביותר. כמעט לכל הדגים הפעילים ביום יש עיניים מפותחות המאפשרות ראיית צבעים טובה לפחות כמו ראייה של בני אדם. לדגים רבים יש גם קולטנים כימיים מיוחדים המאפשרים חישה יוצאת דופן של טעמים וריחות. למרות שיש לדגים אזניים בראש הם בדרך כל אינם שומעים היטב. אולם, לרוב הדגים ישנם קולטנים רגישים בקו הצד של הגוף המאפשרים להם לזהות זרמים ותנודות וכך לחוש בתנועה של בעלי חיים אחרים טורפים וכאלה שעשויים לשמש כטרף. לכמה דגים כמו הכרישים ישנה יכולת לזהות זרמים חשמליים חלשים. אחרים, כמו הצלופח החשמלי, מסוגלים לייצר זרמים חשמליים.
[עריכה] מערכת העיכול
התפתחות הלסתות אצל הדגים איפשרה להם מקורות תזונה מגוונים הכוללים צמחים ובעלי חיים.
בדגים, בדומה לבעלי חוליות אחרים, המזון ניבלע דרך הפה, ונטחן בושט. כאשר המזון מגיע לקיבה הוא ממשיך להתפרק ובמינים רבים של דגים ישנו עיבוד נוסף על ידי כיסונים דמויי אצבעות המפרישים אנזימי עיכול וסופגים חומרי מזון. מן הקיבה נימשך מעי עד לפתח הביב. במעי מסתיים פירוק המזון וספיגתו וחומרי הפסולת ניפלטים דרך הביב. איברים כמו הכבד והלבלב מפרישים אנזימים נוספים וחומרים כימים מאכּלים בזמן שהמזון עובר במערכת העיכול.
[עריכה] מערכת ההפרשה
כמו רוב שוכני המים, הדגים מפרישים פסולת חנקנית ("שתן") בצורת אמוניה. חלק מהפסולת עוברת בדיפוסיה דרך הזימים אל המים שמסביב, והשאר מסונן מהדם דרך הכליות, ומופרש מפתח הביב. בניגוד לרוב היונקים, את הדג משמש פתח שופכה אחד, פתח הביב, שנמצא באזור סנפיר השת, עבור מערכת המין, הפרשות העיכול והפסולת החנקנית.
דגי ים נוטים לאבד מים מגופם בתהליך של אוסמוזה. ולכן כמעט אינם מפרישים "שתן", כלומר פסולת חנקנית נוזלית. הכליות מרכזות את השתן כך שיאבדו כמה שפחות מים מגופם. דגי מים מתוקים, לעומת זאת, צריכים לשמור על המלחים בגופם ולהיפטר מעודפי מים. לכן הכליות אצלם מותאמות להפריש מים בכמויות גדולות עם מעט מאוד מלחים. ישנם דגים המסוגלים לשנות את תפקוד הכליות שלהם, מה שמאפשר להם בין השאר, לעבור בין סביבה של מים מתוקים ומים מלוחים.
[עריכה] התאמת מבנה הדג לשחייה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] מקום הדגים בשרשרת המזון
הדגים הם מקור חשוב של מזון לבני אדם בכל העולם, בין אם נאספו מהטבע, באמצעות דיג ובין אם גודלו בחוות גידול בדומה לבקר או עופות. דיג, גידול דגים באקווריום, וצפייה בדגים באקווריומים ציבוריים נחשבים לפעילויות פנאי נפוצות. לדגים תפקיד חשוב בתרבות האנושית, הם מוצגים בה החל כאלים, וסמלים מיסטיים וכלה בתרבות הפופולרית, בספרים ובסרטים.
[עריכה] אבולוציה
מקום הדגים באבולוצית החולייתנים
מחלקת הדגים עגלי הפה הייתה המחלקה הראשונה של החולייתנים שהתפתחה. היא התפתחה מהמיתרניים. אצל המיתרניים היה מבנה דמוי גיד שהגן על מערכת העצבים המרכזית ובעגלי הוא התפתח לעמוד שידרה.
דגי הגרם התפתחו מעגלי הפה. אצל דגי הגרם הופיעו גולגולת וצלעות. הגולגולת התפתחה עד שכללה לסתות ושיניים ובכך העצמות של דגי הגרם גם סיפקו הגנה וגם הקלו את האכילה. דגי הגרם דחקו את עגלי הפה ממרבית הגומחות האקולוגיות (סביבות הקיום).
בתוך מחלקת דגי הגרם הופיעו דגי הריאות. הריאות שיפרו את יכולת הנשימה של דגים אלה בתוך המים ואצל חלקם הן אפשרו גם נשימה מחוץ למים – למשל בקפיצה מעל מכשול רכב בנחל מתייבש. מחלקת הדו-חיים התפתחה מדגי הריאות והיגרה אל היבשה. הליך ההתפתחות האבולוציוני הזה מונצח במעגל חיי הפרט של בני מחלקה זו. הלרווה שלהם דמוית דג והבוגר נראה כבעלי ארבע רגליים שאליהם משויכת מחלקת הדו-חיים.
מדגי הריאות התפתחו גם אותם דגי גרם שיש להם שלפוחית ציפה. שלפוחית הציפה התפתחה מהריאות ונתנה לאותם דגי גרם יתרון גדול על דגים אחרים. דגי הגרם בעלי שלפוחית הציפה דחקו את הדגים האחרים ממרבית הנישות. התחרות עם בעלי שלפוחית הציפה הפכה את דגי הריאות לדגים נדירים ביותר (מאובנים חיים).
דגי הסחוס התפתחו מדגי הגרם. אצלם, למעט הלסתות והשיניים, השלד הפך לסחוס קל וחזק.
[עריכה] הדג ביהדות
ביהדות ישנם חוקי כשרות האוסרים אכילת מאכלים מסוימים. לפי ההלכה דג מותר לאכילה בתנאי שיש לו סנפיר וקשקשת. דג כשר מותר באכילה גם מבלי לקיים הלכות שחיטה, אלא ניתן להרגו בכל אמצעי ואחר כך לאכלו. בזני דגים מסוימים ישנה בעיה של הימצאות תולעים שאסורות לאכילה, ולכן הם אסורים מבחינה הלכתית. על אף שבשר הדג נחשב פרווה, ההלכה אוסרת לאכול דגים ובשר יחד מפני הסכנה (פסחים עו), ולגבי דגים וחלב יש מחלוקת בין ספרדים שאוסרים לאשכנזים שמתירים.
כמו כן, על פי המסורת היהודית אוכלים בראש השנה ראש של דג על מנת שהשנה "נהיה לראש ולא לזנב", כלומר, שהשנה תהיה טובה ומוצלחת.
[עריכה] הדג בנצרות
בתקופה בה הייתה הנצרות נרדפת על ידי השלטון הרומי, ניצלו הנוצרים את המילה דג ביוונית ΙΧΘΥΣ ichthus או Ichthys כראשי תיבות של Iēsous Christos, Theou Huios, Sōtēr. כלומר ישוע המשיח בן אלוהים מושיע. וכך הפך הדג לסמל נוצרי. חיזוק לנוהג זה היה נס הדגים של ישו.
ניסיון ראשון
זהו ניסיון ראשון לנסות את הבלבול המבולבל של החיים.
אנחנו יושבים ואוכלים ארוחה אחרונה בהחלט, במסעדה מפוארת בשטחים הכחולים.
לומדים את מה שהיה לנו לתת כל זמן שנשאר לנו מה.
אנחנו יושבים ואוכלים ארוחה אחרונה בהחלט, במסעדה מפוארת בשטחים הכחולים.
לומדים את מה שהיה לנו לתת כל זמן שנשאר לנו מה.
הירשם ל-
רשומות (Atom)